מִיּוֹם לְיוֹם אֲנִי מִתְיַדֶּדֶת עוֹד וָעוֹד עִם הַבְּלַאי וְהַבַּלּוּת, עִם הֶבֶל יָמַי מִקֶדֶּם, עִם הָעָוֶל וְהָאִוֶּלֶת שֶׁהָיוּ מְנַת יוֹמִי כְּפִרְדַּת-אָדָם עִקֶּשֶׁת לָשֵׂאת מַסָּעִי כְּשֶׁעֵינַי קְשׁוּרוֹת אֶל הֶעָתִיד לָבוֹא וְלַעֲשׂוֹתֵנִי חֲכָמָה אַךְ לְהִשְׁתּוֹחֵחַ אֶל הָאֲדָמָה כְּבִתְפִלַּת שָׁוְא – שֶׁרַק לא תְּכַסֵּנִי בְּטֶרֶם אֶרְצֶה לִישׁוֹן עֲדֵי עַד.